איך לבחור את גימור העץ המושלם – כל מקרה לגופו

מאת: אורי ברקן

לפני שאתם מתחילים לעבוד על פריט העץ הבא שלכם, כדאי לכם לקחת בחשבון את הגימור לעץ, את המראה שלו, את שיטת היישום ואת רמת העמידות שלו.

גימור הוא אחד הדברים שהכי מרתיעים נגרים ואנשים שעוסקים בעבודות עץ. בעוד שלרוב אנשי המקצוע אין בעיה להתמודד עם עבודות נגרות מורכבות ומדויקות ביותר, כשזה מגיע ליישום הגימור על העבודה שביצעו, הם מתחילים להתלבט ולא בטוחים באיזה גימור כדאי להם לבחור.

השאלה: "מהו הגימור הטוב ביותר עבור הפרויקט שלי?" נשאלת לעיתים קרובות. אין ספק שאם תצליחו לענות עליה בביטחון ובראש שקט, יהיה זה סימן שהתגברתם על משוכה לא פשוטה וחשובה בתהליך עבודת העץ.

אפשר למיין את מוצרי הגימור לארבע קטגוריות ברורות, כשהמיון מבוסס על איכויותיו הכלליות של המוצר ועל סוג ההגנה שהוא מציע: ווקס, שמנים, לכות וגימורים על בסיס מים. גימורים שונים מציעים דרגות שונות של הגנה, עמידות, שימוש נוח וידידותי, יכולת לתקן את הגימור בקלות ואסתטיקה. לרוע המזל, בכל הקטגוריות האלה אי-אפשר להצביע על גימור אחד מצטיין. גימור יכול להיות מעולה לפרויקט אחד, וממש לא מתאים לפרויקט אחר. לכן, כשבוחרים גימור, חשוב לדעת שהדבר כרוך בפשרה כלשהי.

לא מעט מומחים בתחום העץ והגימור מציינים שהם נוהגים לשאול את הלקוחות סדרה של שאלות וקובעים על פי התשובות שלהם מהו הגימור הטוב ביותר לפרויקט הספציפי. הם מתבססים על כמה פרמטרים: עד כמה פני השטח זקוקים להגנה טובה, עד כמה הגימור יחזיק מעמד, עד כמה קל יהיה ליישם אותו וכיצד הלקוח רוצה שהגימור ייראה בסופו של תהליך.

כדי שתוכלו להגיע לכדי הבנה טובה יותר של האפשרויות, אתחיל בפירוט על כל אחת מהקטגוריות השונות של גימורי העץ.

סוגי גימורים לעץ

את כל גימורי העץ ניתן לסווג לאחד משני סוגים (כאשר כל סוג שונה מהשני באופן מובהק), בהתבסס על הדרך שבה הגימור מתייבש או מתאחה.

גימורים מתאדים – כגון לכה, וגימורים רבים על בסיס מים – מתקשים (מתיבשים) לכדי שכבה קשיחה ברגע שהסולבנטים (ממסים) מתאדים (מים אינם ממס, אלא נשא לאמולסיה שמכיל הגימור). סוגים אלה של גימורים ימסו מחדש כשיבואו במגע עם הממס ששימש לדילול שלהם, גם זמן רב לאחר שכבר התקשו. לכן, הם נוטים להיות פחות עמידים בהשוואה לגימורים מגיבים. רוב הגימורים המגיבים –  כמו פשתן או שמן Tung שמשמשים כזרזים בלכות – מכילים גם הם ממסים שמתאדים, אבל הם מתקשים באמצעות ריאקציה עם האוויר שמחוץ למיכל הגימור, או באמצעות הוספת כימיקל למיכל עוד לפני היישום. גימורים אלה עוברים שינויים כימיים כאשר הם מתקשים ולאחר ההתקשות, הם לא יתמוססו שוב בממס המקורי ששימש לדילול שלהם. פרט לשמנים הטהורים, גימורים מגיבים נוטים להיות עמידים יותר לחום ולכימיקלים.

סוגי הגימורים השונים

ווקס

יש הטוענים כי הווקס אינו שקול לגימור אמיתי, ולכן ממליצים להשתמש ב-paste wax להברקת רהיטים וליישום רק על גבי גימורים אחרים, כגון לכה.

שמנים אמיתיים

השמנים האמיתיים – שמן פשתן ושמן Tung הם שמנים מתייבשים, זמינים וזולים יחסית שמרבים להשתמש בהם כחומר גמר. גימורים אלה נקראים "שמנים אמיתיים", כדי לבדל אותם ממוצרים אחרים שנחשבים לגימורי שמן וכדי להפריד אותם משמנים טבעיים שאינם מתייבשים או שמתייבשים-למחצה ומשמשים כחומר גימור, כגון שמן סויה. שמנים אמיתיים אלה משתנים מנוזל למוצק באמצעות פילמור, תהליך שמחזק את כושר ההתקשות של הגימור.

שמן זרעי פשתן זמין בכמה צורות. כשהוא לא מבושל הוא נקרא שמן פשתן גולמי, ולעיתים רחוקות משתמשים בו לגימור של משטחי עץ, בגלל שהוא מתייבש מאוד לאט. לאורך השנים, אנשי מקצוע גילו שהמוצר שמתקבל על ידי הרתחת השמן הוא סמיך ומתייבש הרבה יותר מהר מהשמן הגולמי. למרות ששמן שעשוי מזרעי פשתן שבושלו עדיין זמין בשוק (הוא נקרא שמן פולימרי שטופל בחום) – רוב סוגי שמן הפשתן שנמכרים בימינו עשויים משמן גולמי שעורבב עם תוספים כימיים כדי לזרז את זמן ההתקשות. לגימור עץ צריך להשתמש רק בשמן פשתן שעבר בישול.

שמן Tung מיוצר מאגוזים של עצים שמקורם באסיה ומעובדים בחלקים אחרים של העולם. שמן Tung זמין בצורה טהורה, מזוקקת ולאחר טיפול בחום או טיפול פולימרי. תהליך העיבוד בחום הופך את שמן ה- Tung לעמיד יותר ומזרז את זמן ההתקשות. שמן זה גם מפחית את הנטיה של ה- Tung "לקפוא" (כלומר, לקבל מראה מט לבנבן כשהוא מתייבש). צבעו של שמן Tung חיוור ובהשוואה לשמן הפשתן, יש לו התנגדות טובה יותר ללחות. 

שמני פשתן ו­- Tung הם גימורים חודרניים, מה שאומר שהם חודרים לתוך שכבות העץ ומקשיחים אותו. גימורים אלה הם הקלים ביותר ליישום. כל שעליכם לעשות הוא ליישם את החומר על פני השטח בתנועות של ניגוב, ולאפשר לשמן לחדור אל מתחת לפני השטח של העץ. בסיום העבודה יש לנגב את עודפי החומר עם מטלית נקיה. לעומת הלכות, שמנים אלה בדרך כלל מצריכים יישום של יותר משכבה אחת על מנת שתיווצר שכבה איכותית. זאת משום שהשכבה שהם יוצרים רכה מדי.

וורניש

לכה שמורכבת משרפים סינטטיים קשים ועמידים ומשמני התקשות מותאמים. על התוויות שמודבקות על אריזות הלכות רשומים שרפים כמו אלקיד, פנול ואוריתן, ושמנים כגון טונג או פשתן, כמו גם שמנים מתייבשים-למחצה כמו שמן סויה או שמן חריע. תהליך ההתיבשות של לכה זו דומה להתיבשות של השמנים האמיתיים – פולימריזציה. אלא שהשרפים תורמים לעמידות גבוהה יותר של השמן. למעשה, לכה על בסיס שמן היא הגימור העמיד ביותר שאותו גם אנשים לא מקצועיים יכולים ליישם בקלות. מבחינת העמידות למים, לחום, לממסים ולכימיקלים אחרים, הוורניש עולה כמעט על כל הגימורים האחרים.

לכות וורניש שמכילות אחוז גבוה של שמן מיועדות להגנה על עצים חיצוניים שזקוקים להגנה משמעותית בגלל תנאי מזג האוויר שבהם עליהם לעמוד. לכות אלה הן אלסטיות יותר ורכות יותר מלכות שמכילות אחוזי שמן נמוכים יותר. לכות שמכילות אחוזי שמן בינוניים משמשות יותר כלכות פנים. לעומת זאת, לכות שמכילות אחוז שמן נמוך ולכן זקוקות לטמפרטורות גבוהות מאוד כדי להתייבש, משמשות לרוב ביישומים תעשייתיים.

סוג השרף שבו משתמשים לייצור הלכה קובע את המאפיינים שיהיו לגימור. לכה שמכילה שרף אלקידי היא הלכה הסטנדרטית. לכה זו מיושמת במגוון שימושים חיצוניים ומציעה הגנה איכותית. לכה שמכילה שרף פנולי ובדרך כלל גם שמן טונג, משמשת בעיקר לעץ חיצוני. לכה שמכילה שרף אוריתן, שנקראת גם פליאוריתן, מציעה עמידות טובה יותר לחום, לממסים ולשריטות, מאשר לכות אחרות.

את הוורניש מיישמים בדרך כלל עם מברשת, למרות שלכה דלילה אפשר גם ליישם על ידי ניגוב במטלית.

תערובת של שמן ולכה

תערובת זו, בעיקר שמן עם תוספת כלשהי של לכה, מציעה כמה מהתכונות הטובות ביותר של שני המרכיבים: יישום קל של שמנים יחד עם איכויות ההגנה המצוינות של הלכות. בגלל שהיצרן בדרך כלל לא חושף את היחס בין השמן ללכה, קשה לקבוע את איכויות ההגנה המדויקות לכל חומר. תערובות שמן ולכה יתייבשו קצת לאט יותר מאשר שמנים אמיתיים, והגימור יווצר מהר יותר וידרוש פחות יישומים.

לכות שלאק – משרף טבעי

בצורתן הטהורה, לכות אלה מיוצרות משרף טבעי שמופרש מחרקים אשר ניזונים מהעץ, בעיקר בהודו ובתאילנד. לכות אלה נקראות Shellacs (שלאק). הפרשות החרקים, בצורה של פקעות, נאספות, מזוקקות והופכות לפתיתים יבשים שמומסים בתמיסת אלכוהול מפוגל (אתיל), וכך הופכות ללכה שנמכרת בסופו של דבר בפחיות בחנויות למוצרי בניין.

לכה זו זמינה בכמה סוגים. אפשר לקנות אותה מעורבבת מראש, או בצורת פתיתים ולערבב אותם לבד עם אלכוהול מפוגל. המוצר המעורבב מראש זמין בגוון של תפוז (אמבר) ובגוון שקוף, שהוא בעצם לכה שעברה הלבנה. באשר לפתיתים, לכה זו זמינה במגוון רחב יותר של צבעים וכוללת גם ווקס. הווקס בלכה זו מקטין את התנגדות הגימור למים ולכן ישנם סוגי גימורים שאינם מסוגלים להיקשר אליה.

לכות

רוב אנשי המקצוע עדיין רואים בלכות את הגימור הטוב ביותר לעץ בגלל שהוא מתייבש מהר, מקנה עומק מדהים ועושר לעץ, מעניק רמת עמידות מבינונית עד גבוהה (בהתאם לסוג השימוש) ואפשר להסיר אותו בקלות. יש כמה סוגים שונים של לכות, והם מציעים מאפייני ביצוע שונים.

• לכה ניטרוצלולוזית היא הנפוצה ביותר. אם על התווית של הפחית נכתב "לכה", סביר ביותר שמדובר בניטרוצלולוזית. המוצר נוצר משרף אלקיד ושרף ניטרוצלולוזה מומסים שמעורבבים לאחר מכן עם ממסים שמתאדים במהירות. לסוג זה של לכה יש עמידות בינונית למים, אבל היא רגישה לחום ולממסים מסוימים. החיסרון הגדול ביותר של לכה זו הוא הנטיה של הגימור להצהיב עם הזמן, מה שנראה היטב לעין כאשר גוון העץ הוא בהיר. זוהי לכה מיושנת שהשימוש בה איננו רחב.
• לכה אקרילית עשויה מתערובת של שרף תאית, שאינו מצהיב (נקרא Cellulose Acetate Butyrate או CAB). לכה זו היא בעלת אותם המאפיינים הכלליים שהן מנת חלקה של הלכה הניטרוצלולוזית, מלבד העובדה שהיא כוללת גם water-white, מה שאומר שצבע הלכה יהיה אמבר כאשר היא תיושם על עץ בצבע בהיר. כמו כן, הגימור לא יהפוך לצהוב עם הזמן.
• לכה עם זרז (Catalyzed lacquer) מגשרת על הפער בין תכונות היישום של לכה ניטרוצלולוזית והעמידות של הוורניש. לכה עם זרז היא גימור מורכב שכולל -urea formaldehyde או urea melamine, ואלקיד שיש בו כמה תוספות של שרף ניטרוצלולוזה. זאת, על מנת שאפשר יהיה להשתמש במוצר זה כמו בלכה רגילה. תוספת הזרז (חומצה) גורמת לריאקציה כימית שיוצרת גימור מאוד עמיד. לכה עם זרז מגיעה בשתי גרסאות:

1.  לכה Precatalyzed – לכה עם מרכיבים שמעורבבים מראש על ידי היצרן או החנות לאחר הרכישה.
2. לכה Post-catalyzed – מגיעה בשני חלקים שאותם יש לערבב בחנות תוך הקפדה על יחסים מדויקים בין השניים. ברגע שנוסף הזרז, אורך החיים של לכות אלה הוא קצר למדי.

גימורים על בסיס מים

גימור על בסיס מים מכיל חלק מאותם מרכיבים כמו הוורניש והלכה – כגון אוריתן, אלקיד ואקריליק – אבל רבים מהמרכיבים הדליקים והמזהמים הוחלפו במים. הכימיה במוצר זה היא מורכבת. מכיוון שלשרפים אין זיקה טבעית למים, הם חייבים לעבור שינוי כימי או אילוץ כדי שיוכלו להשתלב עם מים.

גימור על בסיס מים מיוצר בדרך כלל עם שרף אקרילי (נמכר כלכה על בסיס מים) או תערובת של אקריליק ואוריתן (נמכר כפוליאוריתן על בסיס מים). כמו עם הוורניש, גם כאן תוסף האוריתן מקשה את השרפים והופך אותם לעמידים יותר לשריטות. יחד עם זאת, לאוריתן על בסיס מים אין אותה ממיסות ועמידות בפני חום כמו זו שיש לגימורים המבוססים על שמן.

הניסיון שלכם, הסביבה שבה אתם עובדים, הטמפרטורה והלחות באזור העבודה, כמו גם כמות האבק באוויר כתוצאה מהליטוש, ישפיעו על הבחירה שלכם בסוג הגימור המתאים. אבק שמכסה את הגימור הוא לא בעיה כל כך גדולה אם מדובר בגימור שמתייבש מהר, אבל בעיה רצינית אם השתמשתם בגימור שמתייבש לאט. כך גם כאשר מדובר בטמפרטורות נמוכות או בלחות, אשר מאטות את התייבשות הגימור. שמנים ומוצרים על בסיס שמן מתייבשים לאט יותר בטמפרטורות נמוכות ובתנאי לחות גבוהה, והאבק הוא תמיד בעיה כאשר יש לו זמן להצטבר על פני השטח המתייבשים. קחו בחשבון את כל התנאים, ובחרו בגימור המושלם לפי כל מקרה לגופו.